יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

סוף שבוע רגוע

אחרי החגים החלטנו בעלי ואני לקחת לנו פסק זמן לסופ"ש אחד. אני עבדתי בטירוף בכלל תקופת החגים ובעלי לקח פיקוד על הבית, הילדים והכל בנוסף לעבודתו. בקיצור, עשה את כל מה שאנחנו עושות ביום יום (-:
הפקדנו את הילדים בידיהם המסורות של הסבים והסבתות ונסענו צפונה.
את הסופ"ש התחלנו בלחם בורקין בבנימינה לארוחת בוקר מעולה שגרמה לנו לרצות להישאר בבנימינה ופשוט ללכת לישון...


אבל בכל זאת, לא ויתרנו ונסענו לצפת לוילה גלילי , מלון בוטיק מקסים ומעוצב.
בצפת אין הרבה מה לעשות בשבת אז את רוב זמננו העברנו בראש פינה- אכלנו בג'עני המיתולוגי והנעימה את זמננו הופעה של הרכב מקומי וחביב, הסתובבנו ברחובות המשוחזרים ואספנו רעיונות לתכנון ועיצוב הבית (תקופה מרגשת שקורת בימים אלה) ורכשנו יצירות מקומיות.



 במהלך השיטוטים במושבה ראינו שלט שמוביל במעלה גבעה וכתוב עליו "מצפה נמרוד" התחלנו לעלות בשביל עד שהגענו למצפה מקסים ומושקע הצופה לנוח מרהיב. כשראיתי שהמצפה הוא אתר הנצחה אני חייבת לציין שהרגשתי בהתחלה קצת לא בנוח, הרי באתי להנות ולנפוש... אבל משהו חזק ממני לחץ על כפתור ההשמעה של הסיפור של נמרוד שנפל במלחמת לבנון השניה. הרגע הזה היה לא קל עברו שנינו, כהורים טריים, כממלאי חובותינו למדינה חשנו עצב רב ותסכול. הארץ שלנו היא שדה קרב, בכל מושבה יפה ופסטורלית יש משפחה ששכלה איש יקר, אם לא כמה משפחות. בכל כביש צדדי יש מצפה, אנדרטה, אתר הנצחה לזכר יקירנו. זה לא פשוט להתנתק ויחד עם זאת אנחנו חייבים להמשיך לחיות.
אני מרגישה מחוייבת לספר לכם על המקום, מעבר לסיפורו של נמרוד
ומשפחתו המקום מרשים מטופח ויפה. אם אתם בסביבה תעצרו לדקה אחת או שתיים. זה יעשה טוב לכם ולמשפחתו.


ביום ראשון (כן, כן, דילגנו על יום ראשון בעבודה...) הסתובבנו בסימטאות צפת, ברחובות הצרים עם האבן החלקלקה, עם בתי האומנים והגלריות.
מי שעדיין לא קרא על סגולות מיץ הרימון, מוזמן לעשות זאת כעת. ולא צריך להגיע עד לצפת בשביל זה...

ג'ירפה מעיסת נייר בגלריה צפתית
מיץ רימונים
אני מציעה לכם לקחת לעצמכם פסק זמן קטן, להתחבר שוב לזוגיות, ללבד, לשקט לעצמכם...
חזרתי בכוחות מחודשים, באנרגיות טובות ועם הרבה רעיונות לתקופה הקרובה, אז אני מציעה לכם להישאר מעודכנים בפייסבוק ובבלוג שלי....
עד העונג הבא, סוף שבוע נעים ורגוע
♥ טלי.