אתמול חגגתי יום הולדת 33. איזה גיל "גדול".
כשהייתי קטנה חשבתי שבגיל 25 כבר אהיה אמא ל-2 ילדים, יהיה לי בית משלי וכל מה שאני חולמת ורוצה.
בגיל 25 עדיין "פינטזתי" על החתונה שלי... מכאן אפשר להבין שבגיל 33 לא הכל מומש, אבל אני בדרך...
בבית הורי היה מנהג של ימי הולדת- שולחן ההפתעות. מוקדם בבוקר ההורים שלנו היו "מתגנבים" לחדר שלנו ומכינים לילד היומולדת שולחן מלא בהפתעות- עוגת שוקולד, זר פרחים, מתנות, ציורים וברכות. איזה אושר זה לקום בבוקר יום ההולדת לכזו הפתעה.
עד היום, למרות שאני כבר מזמן לא גרה בבית, הורי משתדלים להפתיע אותי בשלב כלשהו של היום. אתמול אבא שלי הגיע במיוחד לחדרה כדי לשים לי זר פרחים ועוגת יום הולדת שאמא שלי אפתה באותו הבוקר, הכל בהפתעה מושלמת ותיאום מול אבישי, בעלי.
אני מקווה שגם אני אהייה אמא כזו, שלא אשכח להיות "אמא" גם כשהילדים שלי יהיו הורים בעצמם...
בשנים האחרונות, ככל ששגרת היומיום נהיית צפופה יותר וככל שאני מתבגרת, פחות נעים לי לחגוג יום הולדת. אני מרגישה שזו טירחה ולא בגלל שהסביבה גורמת לי להרגיש כך, נהפוך הוא- ככל שיותר רוצים לחגוג לי כך אני יותר נחרצת, "נראה מה יהיה, נחגוג בסופ"ש, אולי נצא לבלות, לא צריך לעשות מזה כזה ביג-דיל..."
ואז מגיע היום עצמו ואין לי שום תוכניות לחגיגות. והאמת, זה מבאס.
למזלי הרב, אבישי לא נכנע לי וממשיך להפתיע אותי. אתמול הוא הזמין לי סושי לעבודה וכשחזרתי הביתה כל הסלון והמטבח היו מלאים בבלוני הליום צבעוניים, זר פרחים וברכה מקסימה ובערב הוא אפילו הצליח לגרור אותי ל"שתות משהו" ולהרים כוסית לכבוד יום ההולדת שלי.
ותשומת הלב הזו היתה לי נעימה, אז החלטתי לשנות ונראה לי שכדאי לכם להצטרף. יש לכל אחד מאיתנו יום בשנה שהוא רק שלו, היום בו הוא נולד והגיע לעולם הזה להגשים את ייעודו. זה היום שלי, שלך, זה היום להיות בו מלכה/מלך ליום אחד ואולי אפילו לכמה ימים של חגיגות.
בלונים, מתנות, פרחים, ברכות, ציורים מהילדים, עוגות שוקולד עם סוכריות, בילויים וחגיגות!
כי יש יומולדת וזו חגיגה של פעם בשנה.
אז היום אני יוצאת לבלות עם חברה שמזמן לא פגשתי ומחר עם חברים נוספים והעיקר שיהיה במזל ורק בשמחות!
תודה על כל הברכות והאיחולים ששלחתם לי, בSMS, בפייסבוק, בטלפון, פנים מול פנים. זה כיף להרגיש מוקפת באהבה והערכה. תודה.
אוהבת,
טלי.
כשהייתי קטנה חשבתי שבגיל 25 כבר אהיה אמא ל-2 ילדים, יהיה לי בית משלי וכל מה שאני חולמת ורוצה.
בגיל 25 עדיין "פינטזתי" על החתונה שלי... מכאן אפשר להבין שבגיל 33 לא הכל מומש, אבל אני בדרך...
בבית הורי היה מנהג של ימי הולדת- שולחן ההפתעות. מוקדם בבוקר ההורים שלנו היו "מתגנבים" לחדר שלנו ומכינים לילד היומולדת שולחן מלא בהפתעות- עוגת שוקולד, זר פרחים, מתנות, ציורים וברכות. איזה אושר זה לקום בבוקר יום ההולדת לכזו הפתעה.
עד היום, למרות שאני כבר מזמן לא גרה בבית, הורי משתדלים להפתיע אותי בשלב כלשהו של היום. אתמול אבא שלי הגיע במיוחד לחדרה כדי לשים לי זר פרחים ועוגת יום הולדת שאמא שלי אפתה באותו הבוקר, הכל בהפתעה מושלמת ותיאום מול אבישי, בעלי.
אני מקווה שגם אני אהייה אמא כזו, שלא אשכח להיות "אמא" גם כשהילדים שלי יהיו הורים בעצמם...
בשנים האחרונות, ככל ששגרת היומיום נהיית צפופה יותר וככל שאני מתבגרת, פחות נעים לי לחגוג יום הולדת. אני מרגישה שזו טירחה ולא בגלל שהסביבה גורמת לי להרגיש כך, נהפוך הוא- ככל שיותר רוצים לחגוג לי כך אני יותר נחרצת, "נראה מה יהיה, נחגוג בסופ"ש, אולי נצא לבלות, לא צריך לעשות מזה כזה ביג-דיל..."
ואז מגיע היום עצמו ואין לי שום תוכניות לחגיגות. והאמת, זה מבאס.
למזלי הרב, אבישי לא נכנע לי וממשיך להפתיע אותי. אתמול הוא הזמין לי סושי לעבודה וכשחזרתי הביתה כל הסלון והמטבח היו מלאים בבלוני הליום צבעוניים, זר פרחים וברכה מקסימה ובערב הוא אפילו הצליח לגרור אותי ל"שתות משהו" ולהרים כוסית לכבוד יום ההולדת שלי.
ותשומת הלב הזו היתה לי נעימה, אז החלטתי לשנות ונראה לי שכדאי לכם להצטרף. יש לכל אחד מאיתנו יום בשנה שהוא רק שלו, היום בו הוא נולד והגיע לעולם הזה להגשים את ייעודו. זה היום שלי, שלך, זה היום להיות בו מלכה/מלך ליום אחד ואולי אפילו לכמה ימים של חגיגות.
בלונים, מתנות, פרחים, ברכות, ציורים מהילדים, עוגות שוקולד עם סוכריות, בילויים וחגיגות!
כי יש יומולדת וזו חגיגה של פעם בשנה.
אז היום אני יוצאת לבלות עם חברה שמזמן לא פגשתי ומחר עם חברים נוספים והעיקר שיהיה במזל ורק בשמחות!
תודה על כל הברכות והאיחולים ששלחתם לי, בSMS, בפייסבוק, בטלפון, פנים מול פנים. זה כיף להרגיש מוקפת באהבה והערכה. תודה.
אוהבת,
טלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה